אני מאזינה בימים האחרונים לשני אלבומים שונים מאד זה מזה. במובן מסויים הם כמעט הפכים ולא הייתם קושרים אותם יחדיו. אבל האזנה לשניהם  במקביל הובילה אותי להשוואה הזו. הביאה אותי לחשוב על יחסי מוזיקאי -מאזין ותהליך היצירה שעובר בינהם.

האלבום הראשון הוא  Diasporas של גדליה טזרטס (Ghedalia Tazartes) הצרפתי, אליו התוודעתי בזכות הפורום הנאמן שלנו. האלבום הזה הוא סוג של מסע לחקר הצליל -בין אם הוא מופק על ידי כלי נגינה או קול אנושי. לאורך האלבום משתמש טזרטס בשלל קולות גרוניים , המיות, צפצופים .מתנסה ,בודק את גבולות הצליל.

האלבום השני הוא של פרושיאנטה . ההיכרות שלי עם פרושיאנטה החלה בשלב מאוחר בדיסקוגרפיה שלו- עם Shadows Collide With People  והאלבומים שהגיעו אחריו. עד כמה שאני אוהבת את האלבום הזה , מעריצי פרושיאנטה אמיתיים דיברו תמיד על האלבומים המקודמים שלו, שהם טובים יותר. סוף סוף הגעתי לבדוק אחד מהם  -את אלבום הבכורה שלו-Niandra Lades and Usually Just a T-Shirt

מדהים אותי לחשוב שהאלבום הזה נעשה ברובו במקביל לBlood Sugar Sex Magic של הצ'ילי פפרז. מדהים אותי שמוזיקאי יכול לקחת חלק בשני פרוייקטים כאלה במקביל ( ואכן פרושיאנטה עזב כנראה בעקבות אותו פער).  עם האזנה לאלבום הזה, קשה שלא לדמיין את פרושיאנטה המסומם קשות עושה את האלבום הזה וזה בהחלט משפיע על חוויית ההאזנה . למרות שהמוזיקה לכאורה נורא אינטימית וחשופה, בעיניי היא סגורה בפניי .פרושיאנטה לא מזמין אותי להיכנס .הוא נמצא בענן שלו.


ההאזנה לשני האלבומים היא לא פשוטה. אצל טזרטס יש רגעים בלתי נסבלים עד כדי כך שבא לי להטיח את האייפוד באיזה קיר. אצל פרוישאנטה אני מוצאת עצמי מנוכרת לעיתים. אבל שניהם מכילים כמה קטעים יפים ומרגשים ובאופן כללי אני ממליצה להכיר את שניהם . טזרטס נשמע דווקא יותר שכלתן ואומנותי אבל הוא מקיים קשר עם המאזין. מה שאני באה להגיד פה זה ששני האלבומים מתנסים בסאונד, בצלילים . בכלל, מתנסים , אבל האחד מרגיש לי פתוח ועם הפנים למאזין, ליצירה כסוג של אומנות שרוצה להשתחרר אל העולם ולומר את שלה. השני הוא מסע אישי של מוזיקאי, וזה מתחיל ונגמר בו עצמו.

על מנת לחזק את התחושה הזו, נורא עוזר להסתכל על אלבומים מאוחרים יותר של פרושיאנטה. למעשה, מדובר כמעט במוזיקאי אחר לגמרי – השירה ,ההפקה. לכאורה פרושיאנטה מתרחק מאיתנו באלבומיו המופקים יותר אבל אני מרגישה שזכיתי במוזיקאי שמדבר גם אליי.


אלבום נוסף שהתוודעתי אליו בזכות הפורום שלנו הוא אלבומו של D.R. Hooker מ72 -The Truth

אלבום מקסים. מסתבר שהוציא אלבום אחד ונעלם . שירה לו רידית לפרקים , מוזיקה היפית. אלבום נהדר ומומלץ בחום .