אני בטוחה שאני לא לבד בזה, אבל אני עמוק בתהליך של ספיגה של כל הסיכומים שפקדו אותנו בשבועות האחרונים. אם זה בתחום המוזיקה , הקולנוע, אקטואליה.
הבוקר האזנתי לסיכום השנה של נועה ומורפלקסיס, והם דיברו על כך שהשנה הם הרגיש שהם חיים בתקופה משמעותית מבחינה מוזיקלית. שנה שיש לה את הסגנון והלך הרוח הייחודי שלה. מאידך,אמיר בן דוד כותב שהעשור האחרון הוא גם העשור הראשון שלא הביא עמו שום בשורה מוזיקלית במובן של מהפכות, זרם שמאופיין אך ורק איתו. אני כנראה נמצאת איפה שהוא בין שתי הדעות הללו. אני גם לא בטוחה שאני או אמיר בן דוד נמצאים במקום לצאת עם אמירה כזו מהסיבה הפשוטה שבזמן שהסרט רץ, גם עלינו אנו עוברים תהליכים. אני לא חושבת שהפתיחות שלי כיום לשמוע את החדש של יונסי, שוות ערך לפתיחות שהיתה לי כשTen של פרל ג'אם פרץ לתודעה. או כמו שניסח זאת ג'ים ברודבנט בסרט של מייק לי היום- ככל שאנחנו מזדקנים, ההיסטוריה הפכת ליותר רלוונטית עבורנו. לכן אין טעם של ממש בקביעות מהסוג הזה , יש לנו פה שני משתנים ואף לא קבוע אחד.
היום כשהתוודעתי לאייפוד נאנו האדום שלי, וזאת לאחר שהגרסה הקודמת שלי היתה שאפל הפשוט , חשבתי עד כמה אני אוהבת את האבולוציה של דברים – להתחקות אחר הלך החשיבה שהוביל את מפתחי המוצר ליצור את הדור החדש כמו שהוא. לקחת התנהגויות מסוימות קדימה.
או לגבי אופיס 2007 – נכחתי לפני מספר חודשים בקורס שימושיות (Usability) ודיברו שם על החשיבה במיקרוסופט שהובילה למהפכה בגרסא הזו של אופיס. זה מרתק בעיניי. מה שעוד יותר מרתק אני חושבת, זה שחיכיתי את כל הזמן כדי לפרוש מההיטק ודווקא אז לבוא ולחפור לכם על שימושית וממשק משתמש.
נזכרתי כמה כיף עם נגן לעומת מערכת שמע היקפית חיצונית. כשאני מאזינה לאייפוד אני מרגישה כמו סוג של רובוטריק והנגן הוא חלק מהקיט שלי-תוך עורי ומכתיב את התנהגותי.
אז לאייפוד הורדתי שלושה אלבומים של The Fall כדי לרענן את זכרוני ולהתעדכן לקראת ההופעה. אגב, מישהו הולך לערב המחווה באוזן בר השבוע?
הורדתי את
Hex Eductation Hour
Slates
ואת האלבום מהשנה.
ככה על ההתחלה של Hex קיבלתי את המכה לפרצוף -Hey there, Fuck Face! .
השנה החדשה הביאה איתה גם התחלה חדשה בשבילי. כאמור, אחרי עשר שנים החלטתי לעזוב את העבודה המרופדת שלי. החלטה לא פשוטה. היום היה יום החופש ראשון שלי. העברתי אותו בצפייה באחרון של מייק לי, ובבניית בסיס נתונים חדש לבלוג שלי- התשתית לא נבנתה נכון ואני מנסה לסדר את זה. אני מניחה שזה חלק מהדואליות שבי – סרף אנד טרף. את הזמן שלי אני מתכוונת להעביר בצפייה בכמה שיותר סרטים, הליכות בחוץ עם האייפוד, ופיתוח של כל מיני מיומניות- מקצועיות ( רוצה להשלים כל מיני פערים טכנים) , ומאידך כאלו שנראה לי שיהו טובות לנשמה.
אין לי מושג איך אני הולכת להמשיך מפה,אבל ההרגשה היא טובה ונכונה.
אסיים עם השיר הזה, ששמעתי היום שוב, אצל נועה את מורפלקסיס בסיכום השנה שלהם- לא יצא לי להאזין לאלבום האחרון שלהם כמו שצריך ועדיין, כל פיסה שאני שומעת משם היא משובחת. הקטע הספציפי הזה מזכיר לי קצת את פיטר גבריאל של פעם וגם קצת את וואייט המאד מאוחר. יפה
ינואר 2, 2011 at 22:43
את כותבת כל כך מעניין. אוהבת לקרוא אותך.
כל הכבוד על ההחלטה לעזוב עבודה נוחה, נראה לי שלא תתחרטי.
וסתם – שנה טובה וכל זה.
ינואר 3, 2011 at 9:03
תודה קרן. את בטח כבר יודעת שאני מאד אוהבת את כל מה שאת עושה. טוב לראות אותך פה.
ינואר 2, 2011 at 23:02
פאק פייס זה משהו שמאוד מתחברת אליו כרגע ויכולה להעלות לפחות 2 פרצופים שמתאים לי להגיד להם את זה (בפרצוף כמובן). מזכיר קצת את הפיקסיז, לא? או שזו רק האוזן שלי…
חוצמזה אהבתי שלקחת את המשפט עם ההיסטוריה מהסרט. רק קראתי אותו וראיתי את שניהם במיטה, ואיך שהוא מוריד מעליו את המשקפיים וסוגר את הספר לקראתה.
מזלטוב על ההתחלה החדשה! תיהני מהחופש ומהשלמות הפערים. נשמע יאמי.
ינואר 3, 2011 at 9:06
נראה לי שלכולנו יש פאק פייסס כאלה. פיקסיז, בטח, גם פיקסיז. נראה לי שהמון דברים באו משם.
ינואר 2, 2011 at 23:09
אין כמו לעשות לביתך, כשבביתך אני מתכוון גם לעצמך. גם אני חזרתי למאסיב אטאק לאחרונה.
איזה להקה. או יותר נכון איזה מפיק עם אורחים.
האחרון חצי תפס אותי אבל זה לא משנה.
חוץ מזה מבחינתי כל מה שיצא לקראת סוף הניינטיז זה חדש. יש לי הרגשה שזה גם יישאר כך.
ינואר 3, 2011 at 9:08
איזה מפיק עם אורחים :)
כן הזמן עוצר מלכת באיזשהו שלב.
ינואר 3, 2011 at 7:42
אחחח, איזה שיר על הבוקר, שלום שלום פאק פייס.
מזל טוב על העבודה החדשה ,ואני בהחלט מסכים עם התחושה שיש לעשות לביתינו. זה הזמן.
ינואר 3, 2011 at 9:09
כן זה סוג של עבודה חדשה- עובדת על עצמי לא מעט :)
ינואר 3, 2011 at 10:21
גם אני מאלו שאוהבים את איך שאת כותבת.
לעניין המוזיקה בעשור אני חושב שכבר הוכחתי, לפחות לעצמי, שהיתה המון מוזיקה טובה ומשובחת. נכון שאנחנו כבר לא מתייחסים אליה כמיתולוגית והופכת ראשים כמו מה שהרגשנו עם דברים בשנות השמונים ואולי גם בשנות התשעים. יש הרבה מוזיקה חדשה מצויינת גם אם לא ממש מהפכנית. יש מהפכות סאונד קטנות, לא ענקיות.
אחלה קטע של דה פול הבאת מאחלה תקליט. תורידי בבקשה שני אלבומים נהדרים משנות האלפיים- האחד רפורמיישן פוסט והשני מ-2005 פול הדס רול. פגז. כמובן שיש עוד שווים משנות התשעים והשמונים שלהם.
מאסיב אטאק של השנה מכיל קטעים נהדרים וכאלה שפחות, הוא ממש לא מבריק אבל בהחלט שווה האזנות ודי מהנה.
בהצלחה בכל אשר תפני ובכל אשר תנוחי ותעצרי בינתיים.
ינואר 3, 2011 at 14:51
טוב אני לא רוצה להוריד יותר מדי Fall כי אני אוהבת לשמור על מתח לקראת ההופעה. סוג של שריטה שלי. אבל אבדוק אותם. אולי אחרי ההופעה?
:)
ינואר 3, 2011 at 10:24
לקחו לי את הבדיחות על פאק פייס אז נשארתי עם סרף אנד טרף:-)
אני מסכימה לגבי מאסיב.גם אני שומעת משם רק קטעים טובים. (ראית את זה עם הראיונות עם כוכבת סרטי הפורנו?)
בדיוק היום אני באוטו עם מזניין, אפרופו התרפקות על העבר.
אני מאד מסכימה איתך לגבי הספיגה של הסיכומים.גם אני חזק בזה וגיליתי כמה דברים ממש טובים שפספסתי.
זו בעצם המטרה העיקרית שלי בצריכת סיכומי שנה.זה חלון הזדמנויות צר מאד לפני שמתקיפים אותנו בדברים חדשים של 2011.
אהבת את מייק לי?
נישוקים לרב.
ינואר 3, 2011 at 14:55
תראי דודה, אני חושבת שאף פעם לא מאוחר להתעדכן במה שהיה ב2010. למעשה, נראה לי הגיוני לעשות סיכומים לסיכומים. או אולי כמו שראיתי שמישהו עשה, לסכם שנה שנתיים מאוחר יותר :)
אוי מזאנין… כנראה האלבום שלהם שאני הכי אוהבת ביחד עם בלו ליינז.
מייק לי- הסרט היה יפה. כל סרט שלו יפה בעיניי ( עם ורה דרייק היה לי קשה אבל זה כנראה היה משהו בתנאי הצפייה, השעה או משהו כזה). אהבתי את השחקנים ,הטקסטים, הדמות של הנוריוטית. בעצם כל הדמויות. אין פה פאנצ, ואין פה אדג' יש פשוט חיים אמיתיים.
ינואר 3, 2011 at 12:13
כנראה שאשלם על זה ביוקר, אבל ה=FALL לא מתחברים אלי. אף פעם לא גיליתי את האור אצלם. קורה. התפילה לגשם מסקרנת, מאוד לא מסיב אטאקית מסורתית.
אבל מה כל זה לעומת הצעד שעשית עם החיים שלך…יש לך אומץ. כל שינוי הוא לטובה ועם הראש שלך, כל ארגון שתצטרפי אליו, ירוויח. ואם תהיי עצמאית…ממממעניין.
יהיה טוב.
ינואר 3, 2011 at 15:00
למה ביוקר. הכל בסדר. הייתי בטוחה שאתה הולך להופעה.
תודה ראובן על הבעת האמון!
ינואר 8, 2011 at 2:00
אני נמצא קרוב לקצה הימני של העניין – יצאתי מרוקן ומשועמם מכל הסיכומים של השנה. בדרך כלל אני יוצא עם כמה שמות וכמה אלבומים שפספסתי, אבל הפעם לא יצאתי עם אפילו אחד. אפילו האלבומים שבחרתי בעדם, אף לא אחד נכנס לאף אחד מהסיכומים. חוץ משלי כלומר. זו היתה שנה של סגנונות ואופנות וזמניות ולא של המנונים ולבבות ועל-זמניות.
בכל מקרה, מזל טוב על עזיבת העבודה. זה טוב לנער את המערכת מפעם לפעם, לקחת הפסקה, ולנסות להבין מה את רוצה לעשות בנקודת הזמן הנוכחית מאשר סתם להמשיך להסחב עם שאר הסחבות בנהר. ממש כיף לטייל עם מוזיקה בחוץ, במיוחד במזג אוויר סוער. ואולי נפגש סוף כל סוף בהופעה של ה-Fall?
ינואר 8, 2011 at 17:33
היי עידו
חלק מהסיכומים חידשו לי ולו רק בגלל שהייתי רחוקה מלשמוע כל דבר שיצא השנה כשיצא , והסיכומים קצת ריכזו לי את הדברים.
תראה, אם אתה מחפש מוזיקה על זמנית, אתה נכון ללא מעט מפח נפש, אבל אולי פה עוזר לי הקריס קרוס שאני עושה בין העשורים -ככה שאני שומעת דברים על זמניים לצד דברים מצויינים להרגע, והכל מתערבב לי ביחד להרבה כיף.
אחפש אתך בFALL